פיברומיאלגיה- 'התסמונת השקופה' והטיפול בה מול המוסד לביטוח לאומי
פיברומיאלגיה הינה תסמונת ריאומטית המתאפיינת בתסמינים שונים בעוצמה משתנה בין חולה אחד למשנהו.
קיימים גורמי דחק שונים העשויים לגרום להתפרצות התסמונת: מחלה (לרוב זיהומית), טראומה נפשית וטראומה פיזית- ובפרט מעורבות בתאונת דרכים. למשרדנו ניסיון רב בניהול תיקי "פיברומיאלגיה", משלב איתור התסמונת החמקמקה, הוכחת הקשר הסיבתי לטראומה (ה"טריגר") וכלה באומדן הנזק והערכת עלויות הטיפול השונות.
להבדיל מפגיעות אחרות העלולות להיגרם לנפגע בתאונת דרכים ואשר ניתנות לאבחון באופן אובייקטיבי וחד משמעי על ידי בדיקות הדמיה שונות (רנטגן, CT, אולטרסאונד וכו'), נכון להיום, אין בידי הרפואה המודרנית כלי בדיקה ממוכן שבאמצעותו ניתן לאבחן באופן חד משמעי את התסמונת.
אבחון התסמונת מתבצע באמצעות בדיקה גופנית פשוטה המתבצעת על ידי רופא מומחה בתחום הריאומטולוגיה ובמסגרתה נבדקות, באמצעות לחיצת אגודל פשוטה, 18 נקודות הרגישות לכאב המצויות במקומות שונים בגוף (TENDER POINTS). תוצאות המבחן (רגישות ב- 11 נקודת לפחות מתוך 18) והתסמינים שיתוארו למומחה הרפואי מפי הנבדק (אנמנזה), הינם הכלי העיקרי לאבחון התסמונת.
כאן המקום להדגיש- התסמונת אמנם קשה לאבחון ובמובן זה 'שקופה' עבור המיכון הרפואי הקיים, אולם היא בהחלט אינה שקופה עבור הלוקים בה. חולים שלקו בתסמונת יסבלו מתסמינים שונים ומקשיי תפקוד בדרגות חומרה שונות: כאב באזורים נרחבים בגוף, שינה בלתי מרעננת, עייפות, חוסר באנרגיה, ירידה בסבילות לפעילות גופנית, תשישות, כאבי ראש וירידה במצב הרוח. במקרים מסוימים, יתכנו גם כאבי בטן, נפיחויות, שלשולים ועצירויות.
העובדה לפיה מדובר בתסמונת שקופה הקשה לאבחון וכזו שעשויה להיגרם מסיבות שונות, היוותה עבור המוסד לביטוח לאומי קרקע פורייה לפיתוח וליישום מדיניות דחייה, כמעט אוטומטית, של תביעות להכרה ולפיצוי בגין המחלה.
לצורך כך, מציב המוסד לביטוח לאומי בשעריו 'שכבת הגנה' כפולה: בשער החיצוני ניצב פקיד התביעות- זהו פקיד המוסד לביטוח הלאומי, שאינו רופא, ותפקידו להכריע, על סמך עיון במסמכים רפואיים בלבד, האם התובע אכן לוקה בתסמונת הפיברומיאלגיה והאם זו קשורה לתאונה.
במרבית הפעמים, נוהג פקיד התביעות לדחות את תביעת הנפגע להכיר במחלתו ככזו שנגרמה כתוצאה מהתאונה. כך, מבלי כל נימוק.
אך מה קורה כאשר ניצב אל מול המוסד נפגע עיקש אשר מבקש, בכל זאת, להכיר במחלתו, מצליח להבקיע את שכבת ההגנה הראשונה ועובר את אישורו של פקיד התביעות? במצב זה, נאלץ הנפגע להתמודד עם שער ההגנה הפנימי, המבוצר והמקצועי, של המוסד לביטוח לאומי- המומחה הרפואי היושב בוועדה הרפואית.
במקרים רבים, כלל לא יזכה הנפגע להיבדק על ידי רופא מומחה בתחום הריאומטולוגיה אלא דווקא על ידי אורתופד אשר אינו מתמחה בתחום הרפואה הרלוונטי ובהתאם, לא יערוך לנבדק את המבחן הגופני לאבחון המחלה. במצב זה, ככלל, תדחה תביעת התובע על ידי אותו הרופא, בטענה לפיה גם אם קיימת המחלה אצל הנפגע, הרי שהיא אינה נגרמה כתוצאה מהתאונה.
חשוב להבין, כי מאמציו של המוסד לביטוח לאומי אינם לריק. התסמינים האופייניים למחלה, כפי שתואר לעיל יגרמו לחולה בה, לרוב, לקשיי תפקוד ניכרים באופן שיחייב פסיקת אחוזי נכות בשיעור בלתי מבוטל העשויה לזכות את החולה אף בגמלה חודשית קבועה למשך כל ימי חייו!
משרדנו מטפל במספר רב של חולי פיברומיאלגיה ובמרוצת השנים צבר ניסיון עשיר בטיפול בעניינם של חולים אלו:
במימוש זכויות חולי הפיברומיאלגיה במוסד לביטוח לאומי- הכנת התיק הרפואי והכוונה לקבלת יעוץ רפואי מתאים, עריכה והגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, התנהלות מול פקיד התביעות, ייצוג בוועדות הרפואיות בדרגים השונים, הוכחת הקשר הסיבתי ושיעור הנכות ממנה סובל החולה ואף בערעורים לבית הדין לעבודה על החלטות המוסד בהתאם לצורך.בניהול הליכים משפטיים מול חברות הביטוח בבתי המשפט השונים- משרדנו מעניק יעוץ בעל ערך רב לנפגע ומנהל את מאבקו באופן בלתי מתפשר, עד להשגת הפיצוי המירבי ההולם את פגיעתו של הניזוק ואת מכלול נזקיו תולדת התאונה לעבר ולעתיד.